בתכנון ובניית הבית לא היו אילוצים מיוחדים אלא החלטות עקרוניות של בעלי הבית שהנחו והובילו את קבלת ההחלטות.
השאיפה הייתה ליצור בית צנוע, אקולוגי, כזה שמחמם ומקרר את עצמו ושנותן חוויה חזקה של חיים בטבע.
הבית ממוקם על המגרש כך שהחזיתות הארוכות פונות לדרום ולצפון (מוחלט) בכדי להגיע לניצול מירבי של השמש והרוח לחימום וקירור. החימום מתבסס על שמש (חימום סולארי פסיבי) ועל קמין שממוקם במרכז הבית בצמוד לקיר מסה תרמית (קיר ממ"ד). הקירור מתבסס על אוורור טבעי מיטבי ובידוד. גובה התקרה בכל הבית אחיד 3.5 מ' ליצירת תחושת מרחב לאיזון שטח הרצפה הקטן יחסית.
בראש סדר העדיפויות של תכנון הבית היה הרצון לשימוש מרבי בחומרים טבעיים, מקומיים, משימוש חוזר ו/או קרוב ככל שניתן למצבם הגולמי. החומרים שמהם עשוי הבית – אבן, ברזל, 4 סוגים של עץ (המלוק, אורן, סידר ואקליפטוס), אדמה, קש, במבוק, זכוכית ומעט בטון. הקירות בנויים משלד פלדה ועץ, חיפוי החוץ הוא עץ המלוק קנדי בעל עמידות גבוהה לשמש וגשם. הקירות מבפנים חופו בטיח אדמה של "בוץ חומרים טבעיים" ובתוך הקיר בידוד צלולוז.
החלל ציבורי תוכנן כחלל אחד בלי מחיצות והפרדות ותואם את צרכי המשפחה למרחב פתוח וחופשי. ממנו יציאות ל- 3 כיוונים ליצירת חיבור חזק עם החצר – לצפון כניסה ראשית, לדרום יציאה לשמש בחורף, למערב יציאה למרפסת ראשית עם נוף ואוויר.
חדר רחצה (אחד בכל הבית) הופרד מהשירותים בכדי ליצור חווית רחצה נקייה ונפרדת מהאסלה. האמבטיה נבנתה מיציקת בטון בקווים מעוגלים וחופתה (יחד עם הרצפה) בטיח מרוקאי מסורתי (טדלקט) בגוון אוקינוס. הברזים הינם ברזי פליז והכיור (של ארמון אל חמרא) הוא כיור אבן בזלת.
מכולה שעומדת בנפרד מהבית משמשת כמחסן, חדר כביסה וחדר אורחים. והיא יוצרת בינה לבין הבית סוג של פטיו.
המרפסת הראשית (פטיו) נתונה בין הבית למכולה, מוגנת מרוחות מזרחיות חזקות שמאפיינות את דרום רמת הגולן והיא פונה אל נוף הכנרת. החצר חופתה באבני בזלת מקומיות מנוסרות (ארמון אל חמרא) ומעל מצללה מסנדות אקליפטוס.